תערוכות המוזיאון

במוזיאון בית טרזין תערוכות המשולבות עם תוכניות החינוך והדרכת קבוצות במקום. מבקרים בודדים יכולים לסייר בתערוכות באופן עצמאי.

גטו טרזיינשטאט 1941-1945 - התערוכה ההיסטורית

תערוכה המבוססת על מוצגים מקוריים מתקופת הגטו.ומתארת את קורותיו של גטו טרזיינשטאט. המבנה בו שוכנת התערוכה תוכנן על ידי האדריכל אלבין גלזר, שורד הגטו. קירותיו מצופים לבנים אדומות מלבניות שמזכירות את חומות הגטו וצורתו מצולע בעל 12 צלעות. ריצפת הפסיפס בשטח של למעלה מ 80 מטר רבוע מתארת את מפת העיר טרזין שהפכה לגטו בימי מלחמת העולם השניה.

התערוכה מציגה נושאים שונים מחיי הגטו - ההנהגה היהודית, הטרנספורטים, חיי היום יום ועוד.

בין המוצגים בתערוכה אפשר לראות בובת תיאטרון ילדים שהוכנה בגטו, יומני ילדים, ציורים של אמנים, כרזות של מופעי תרבות וחפצים שימושיים מחיי היום יום.

 

ליגה טרזין - ספורט ונעורים בגטו טרזיינשטאט

תערוכת "ליגה טרזין - ספורט ונעורים בטרזיינשטאט" מתארת את סיפורה של ליגת הכדורגל שהתקיימה בגטו טרזיינשטאט ושחקניה, על רקע התפתחות הספורט היהודי לפני מלחמת העולם השנייה, כחלק מהתרבות היום יומית של יהודי מרכז אירופה. היותו של הספורט חלק חשוב בהוויה התרבותית, נתן לו מקום גם בתוך הפעילות התרבותית הענפה שהייתה בגטו, יחד עם הפעילויות החינוכיות, המוזיקליות והאומנותיות ככל שהרשו הגרמנים. פעילויות אלה נוצלו למטרות תעמולה על ידי הגרמנים

בתערוכה מוצגים קטעי וידאו ובהם משחק הכדורגל שצולם בגטו כחלק מסרט התעמולה הנאצי בשנת 1944 עדויות של ניצולים אשר שיחקו וצפו במשחקי הליגה, תמונות מתקופת הגטו וטרום מלחמת העולם, חפצים מחיי הספורט בגטו, יומנים , קטעי עיתונות וציורים של נוער ומבוגרים המתעדים את הפעילות והשפעתה על הנוער בגטו.

התערוכה מדגישה את המשמעות החינוכית והערכית של הספורט בתנאים הקשים ששררו בגטו וכיצדבאמצעותו  הונחלו ערכים חינוכיים ונשמרה השפיות והקשר לעולם שאבד.

 

ילדי טרזין - "לו יכולתי אל ביתי לחזור"

התערוכה מתארת את עולמם של ילדי גטו טרזיינשטאט ונפתחת ב"חלון לגטו" המציג את את חיי היום יום באמצעות ציוריה של ילדה בת 12, הלגה וייס. הלגה מתארת את הטרנספורטים המגיעים, התורים לאוכל, חדר החולים ואפיזודות נוספות.

מול הכניסה מוצג דגם המגורים, שנבנה ע"י גיאורג לאושר ניצול הגטו שתרם רבות להקמת הארכיון בבית טרזין.

הצופה לומד על מחשבותיהם, פחדיהם ומצוקותיהם של הילדים באמצעות ציורים, קטעי מכתבים, יומנים וחיבורים. בקטעי וידאו המוקרנים על מסך טלויזיה מספרים שורדים על חויותיהם האישיות מאותה תקופה.

מפעל החינוך המדהים שהתקיים בגטו מוצג דרך ארבע דמויות של מחנכים. היות ולימוד ילדים נאסר על ידי הגרמנים, התבססה הפעילות החינוכית בגטו בעיקר על אמנות לסוגיה והושם דגש על חינוך לערכי מוסר, עזרה הדדית, יהדות וציונות. בתערוכה מוצגות יצירות ילדים וכן האופרה "ברונדיבר" בה השתתפו ילדים רבים.

תבליט עץ שעליו חרוט "לשוב לארץ אבותינו" הוא המוצג המסיים את התערוכה והוא מבטא את התקווה וההמשכיות שבהקמת מדינת ישראל.

 

חדר המוזיקה והעיון

בחדר העיון והספרייה של בית טרזין מוצגת תערוכה צנועה העוסקת במוזיקה בגטו. כמה מהמלחינים ומהמבצעים בגטו כגון ויקטור אולמן, האנס קראסה , קרל שוונק , רפאל שכטר וגדעון קליין מוצגים בתערוכה. כמו כן מוצגים פריטים מארכיון בית טרזין העוסקים במוזיקה של הגטו, כגון תווים וכרזות.

בחדר מוצב פסנתר שנתרם ע"י חנן בכריך ז"ל, שורד הגטו ומערכת מולטימדיה להצגה והשמעת החומר הדיגיטלי שנאסף בארכיון.

 

תערוכות ניידות

"ליגה טרזין" ספורט גזענות ורוח האדם- 

מנציחה את ליגת הכדורגל שהייתה בגטו טרזיינשטאט במשך 3 שנים, בה שיחקו מבוגרים ונוער. התערוכה מפגישה את המבקרים עם דמויותיהם ותפיסת עולמם של החשקנים ומארגני פעילות הספורט בגטו שדאגו לכך שבאמצעות הספורט הנוחלו ערכים חינוכיים ונשמרת השפיות והקשר לעולם שאבד

תערוכת מוזיקה בגטו-

יהדות מרכז אירופה שגורשה לגטו טרזיינשטאט בין השנים 1945-1941 , הביאה עימה את תרבותה. עד מהרה הבינו הגרמנים שאפשר לנצל את הכישורים האמנותיים של האסירים לצרכי תעמולה. לפיכך, הרשתה המפקדה הגרמנית לקיים חיי תרבות בגטו. באופן אבסורדי בתוך מציאות של צפיפות איומה, רעב, חולי ומוות התקיימו קונצרטים, אופרות ואפילו מופעי ג'אז.

"אמנות ורפואה בגטו טרזין (טרזיינשטאט)"- 

הציורים הכלולים בתערוכה מהווים רק חלק מהמספר הגדול של ציורים פרי מכחולם של רופאים ואחיות וגם ציירים אחרים שציירו פורטרטים של רופאים ותמונות שונות מהווי שירותי הבריאות בגטו. מטרת התערוכה היא להביע כבוד למאות הרופאים שניסו לעסוק ברפואה בנסיבות קשות כל כך. רובם נשלחו מגטו טרזיינשטאט למחנות ההשמדה, שם נרצחו.

תיקיית הקרטון החומה-

 מחווה לפליקס בלוך. שהיה מעצב גרפי במקצועו, תאר בצורה סימבולית ובטכניקת רישום מרשימה, עדות מצוירת המתארת מסכת חיים כאוטית שהתנהלה בין כותלי הגטו. את יצירותיו הנציח על גבי תיקית קרטון- בחירה זאת אינה תוצאה של העדפה כלשהי אלא בלית ברירה.

"זיכרונות בצבע מן האפלה" –

עדות מצוירת של אלפרד קנטור. תערוכה המבוססת על ציוריו ועדותו של האמן אלפרד קנטור. 

גטו טרזיינשטאט 1941-1945 - התערוכה ההיסטורית


תערוכה המתארת את גטו טרזיינשטאט, עם מוצגים מקוריים מתקופת הגטו.

המבנה עצמו מזכיר בלבנים החומות את חומות הגטו ובו רצפת פסיפס בשטח של למעלה מ 80 מטר רבוע, שבה טבועה מפת הגטו בימי המלחמה משמשת כמצע ל 12 קירות המבנה.

בכל צלע מוצג נושא אחר מחיי הגטו - ההנהגה היהודית, הטרנספורטים, חיי היום יום ועוד.

בין המוצגים בתערוכה אפשר לראות בובת תיאטרון ילדים בהוכנו בגטו, יומני ילדים, ציורים של אמנים ועבודות ילדים בגטו, כרזות של מופעי תרבות וחפצי שימושיים מחיי היום יום.

תערוכה זאת הופקה גם כתערוכה ניידת איתה אנו מגיעים לימי עיון וסדנאות.

ליגה טרזין - ספורט ונעורים בגטו טרזיינשטאט



התערוכת "ליגה טרזין - ספורט ונעורים בטרזיינשטאט" הינה תערוכה היסטורית-חינוכית המתארת את סיפורה של הליגה ושחקניה, על רקע התפתחות הספורט היהודי לפני מלחמת העולם השניה, כחלק מהתרבות היום יומית של יהודי מרכז אירופה. היותו של הספורט חלק חשוב בהוויה התרבותית, נתן לו מקום גם בתוך הפעילות התרבותית העניפה שהיתה בטרזיינשטאט, יחד עם הפעילויות החינוכיות, המוזיקליות והאומנותיות ככל שהרשו הגרמנים לצרכיהם.

בתערוכה מוצגים קטעי וידאו ובהם קטעי משחק הכדורגל שצולם בגטו כחלק מסרט התעמולה הנאצי, עדויות של ניצולים אשר שיחקו וצפו במשחקי הליגה, תמונות מתקופת הגטו וטרום מלחמת העולם, חפצים מחיי הספורט בגטו, יומנים , קטעי עיתונות וציורים של נוער ומבוגרים המתעדים את הפעילות והשפעתה על הנוער בגטו.

התוכנית החינוכית שנבנתה במיוחד עבור התערוכה, נקראת "המשחק היה החיים שלנו" והיא מתמקדת במשמעות החינוכית והערכית של הספורט ותפגיש את המשתתפים עם דמויותיהם ותפיסת עולמם של השחקנים ומארגני פעילות הספורט בגטו, שדאגו לכך שבאמצעות הספורט ובעיקר הכדורגל הונחלו ערכים חינוכיים ונשמרה השפיות והקשר לעולם שאבד. נושאים נוספים בהם מטפלת התוכנית הם נושאים הרלוונטיים לעולם הכדורגל של היום כגון: גזענות ואלימות.

תערוכה זאת הופקה גם באצטדיון פתח תקווה אליה מגיעים תלמידים מבתי ספר בעיר פתח תקווה לימי עיון

ילדי טרזין - "לו יכולתי אל ביתי לחזור"



התערוכה מורכבת משלושה רבדים. הרובד החיצוני הוא מציאות הגטו בה חיו הילדים. רובד זה מוצג באמצעות ציוריה של
הלגה וייס, שהייתה ילדה בת 12 כשהגיעה לגטו. במזוודה שארזה לפני צאתה לטרזין היו בלוק ציור, קופסה של צבעי מים, גירים ועפרונות. את הציור הראשון שציירה בגטו, הבריחה הלגה לאביה במעונות הגברים והוא כתב לה בתגובה: "ציירי מה שאת רואה". הלגה ציירה את הטרנספורטים המגיעים, התורים לאוכל, חדר החולים ועוד תמונות מחיי הגטו. כאשר נכנסים לתערוכה, על הקיר מימין חלון אל הגטו ובו מוקרנים בזה אחר זה ציוריה של הלגה.

מול הכניסה מוצג דגם המגורים, שנבנה ע"י גיאורג לאושר ניצול הגטו שתרם רבות להקמת הארכיון בבית טרזין. לאחר הצגת התנאים הקשים ששררו בגטו, נשאלת השאלה - איך חיו הילדים בתנאים האלה? ושאלה זו מנחה לרובד פנימי יותר שמציג את הדרך בה ניסתה ההנהגה היהודית, כלומר מחלקת הטיפול בנוער, לשמור על הילדים פיזית ונפשית. דמויותיהם של כמה מהמדריכים והמחנכים מוצגות בתערוכה ולידן משפטים המביאים את תפיסת עולמם החינוכית, תוך דגש על החינוך לערכי מוסר, עזרה הדדית, יהדות וציונות. הרובד השלישי בתערוכה הוא האופן בו חוו הילדים עצמם את החיים בגטו. על הקיר שמול הכניסה קרשי עץ המדמים דרגשים, וביניהם מוצגים שמהם ניתן ללמוד על החיים במעונות - היחסים בין הילדים, ההתמודדות עם הפחד, אבדן התא המשפחתי, הפרידות והטרנספורטים. הקיר מול הדרגשים עוסק ביצירה ומוצגים עליו ציורי הילדים ועבודותיהם. פינת הקיר הסמוכה מוקדשת לעיתוני הילדים שנכתבו בגטו, על גבי מסכים קטנים יכולים המבקרים במגע אצבע "לדפדף" ולקרוא כתבות שונות מהעיתונים ופרטים על כותביהן. היות ורק כמחצית מילדי הגטו שהו במעונות, מובא גם סיפורם של הילדים שנשארו עם הוריהם וחיו במעונות המבוגרים, באמצעות עדויות שיוקרנו על גבי שני מסכים גדולים.

תבליט עץ שעליו חרוט "לשוב לארץ אבותינו" (שהיה מוצג עד כה בתערוכה ההיסטורית). הוא המוצג האחרון בתערוכה והוא מבטא את התקווה ואת ההמשכיות שבהקמת מדינת ישראל.

עיצוב: ורד גינזבורג
אוצרת: סימה שחר
שיווק: רחל מרום
תוכן: תמי קינברג
יעוץ: ד"ר מרגלית שלאין, פוריה ליצ'י

חדר המוזיקה והעיון



בחדר המוזיקה והעיון קיימת תערוכה שבה מוזכרים מספר מהמבצעים והמחברים הגדולים בגטו טרזיינשטאט, כגון ויקטור אולמן, האנס קראסה , קרל שוונק , רפאל שכטר וגדעון קליין. בחדר מוצגים פריטים מהארכיון של בית טרזין העוסקים במוזיקה של הגטו, כגון תווים וכרזות.

החדר מכיל גם את הספריה של המוזיאון, פסנתר צ'כי שנתרם ע"י שורד הגטו, חנן בכריך ז"ל ומערכת מולטי מדיה להצגה והשמעת החומר הדיגיטלי שנאסף בארכיון.

תערוכות ניידות



בחדר המוזיקה והעיון קיימת תערוכה שבה מוזכרים מספר מהמבצעים והמחברים הגדולים בגטו טרזיינשטאט, כגון ויקטור אולמן, האנס קראסה , קרל שוונק , רפאל שכטר וגדעון קליין. בחדר מוצגים פריטים מהארכיון של בית טרזין העוסקים במוזיקה של הגטו, כגון תווים וכרזות.

החדר מכיל גם את הספריה של המוזיאון, פסנתר צ'כי שנתרם ע"י שורד הגטו, חנן בכריך ז"ל ומערכת מולטי מדיה להצגה והשמעת החומר הדיגיטלי שנאסף בארכיון.